|
|
|
|
ספר אורחים
אורחים יקרים
מטרת דף זה היא רשום משוב על חווית הביקור באתר.
| |
|
שם:
מריאור
|
דוא"ל:
bdmaryor@gmail.com
|
01/07/2013 03:20:23
|
|
הגעתי לאתר במקרה והסיפור נוגע בי... אני יושבת קוראת ובתוכה, איבדתי את אחותי לפני שנתיים. הכאב של איבן אדם יקר מובן ל. אני שולחת לכם כוחות ומשתתפת בצערכם.אם איי פעם אוכל לעזור בידו שלחו מייל
|
|
|
|
|
שם:
טלי גלמן
|
דוא"ל:
nvyalyg@netvision.net.il
|
18/03/2012 09:37:43
|
|
6 שנים היום בדיוק ואין עדיין מילים ואין מה להגיד. איך מסכמים 6 שנים? ממשיכים לשמוע שירים יפים ולהיזכר ברגעים מופלאים. ממשיכים לחייך ולקוות שגם אתה שם למעלה מחייך. יודעים שאתה תמיד כאן איתנו, שומר ומגן.
לפעמים יש ייסורי מצפון שאנחנו ממשיכים, אבל בחרנו בחיים מתוך אמונה שזה מה שהיית רוצה. תהיה בטוח שבכל רגע ובכל דקה נשמתך איתנו.
היום לפני 6 שנים זכור לכולנו בזיכרון כאילו היה אתמול. אנחנו יכולים להתנחם בזה שהיית כל כך אהוב שכל כך הרבה אנשים שהיו חברייך עדיין חברים שלנו היום ומלווים את משפחתך.
אנחנו נמשיך לחיות, וכאב תמיד יהיה הצל שמלווה אותנו, אבל נבחר גם לשמוח ולהתרגש מתוך אמונה שאתה שם למעלה איתנו, שמח גם כן.
אוהבים אותך, כל האחים!
|
|
|
|
|
שם:
טלי איפארגן
|
דוא"ל:
|
22/12/2010 16:08:46
|
|
היי
אולי אין זה המקום לפנות אליך
סילחי לי אם כן
פשוט הרגשתי צורך להעז ולכתוב לך מספר מילים
זו טל איפרגן, קיוסקפה
אגלה לך שלצערי כמעט ואינני מסוגלת לבכות בשנים האחרונות
לימים מסויימים אני כה כמהה לבכות...וזה לא יוצא
זה ישמע מוזר אך אני מודה לך הערב
. כי בזכות המילים אותן קראתי ב'ים של אהבה', הצלחתי לגעת בכאבי שלי
כמה צדקת כשאמרת את מה שאמרת היום על ההנצחה
זה החלק שהכי קשה לי ולאמא שלי, עצם העובדה שקברה של סבתי ז"ל נמצא רחוק כל כך
כמה רוצות היינו להיות עם המשפחה ברגעי כאב וגעגוע חונקים
קראתי הכל והתבוננתי בתמונות היפות של המשפחה האדירה שלכם
וזה מדהים כמה כוח ועוצמה יכולים להעניק אנשים קרובים
כשכתבתי לך היום בשתי מילים פשוטות בהקדשת הספר: 'לאישה יקרה'...מסתבר שלא ידעתי כמה את אכן כזו
נשמתי והכלתי כל מילה שיוסי בנך כתב לך
אימי כמוך היא אשת חייל, המלכה שלי, החיים שלי, השמש של חיי בכל עונה
ותאמיני לי שהייתי לוקחת בעבורה את כל הכאב הזה אם רק היה אפשר
כשמצבה של סבתא התדרדר לא היה מי שיטפל בה. עזבתי הכל ונסעתי אליה לארגנטינה כדי לעשות זאת
נקשרנו מאוד בתקופה ההיא למרות הקושי שבמחלתה האכזרית
ונתתי לה חיים ללא שכחה כל זמן שהייתי איתה
באותו הערב בו סבתא נפטרה אני עבדתי ואמא קיבלה את הבשורה המרה לבדה
זאת לאחר שהבטחתי לה כי תזכה לראותה שוב ולהפרד מימנה כראוי בטרם תשכב למנוחת עולם
לא יכלנו להיות בהלוויה, לא היתה לנו שבעה והעצב נאלץ לעצור ולהתחבא עמוק בבטן
במשך שנה לא סלחתי לעצמי על שאמא לא נישקה שוב את אמא שלה-סבתא שלי
לפני שנה בדיוק בתאריך של היום טסנו לגילוי המצבה שלה, אחרי יותר משנה לפטירתה
שם סגרנו מעגל והתקרבנו כל המשפחה שוב למענה כפי שתמיד חלמה וביקשה: שלא נריב על שטויות ושלמרות המרחק נאהב ללא תנאי
הערב
בזכותך
הצלחתי לבכות מעט, טיפות מלוחות של גשם פרטי זלגו מזוג עיניי היבשות
היקום מזמן עבורינו לא פעם דברים לשם סיבה
ונראה שלא סתם דווקא היום בחרת לשתף אותי
כעת אני ממתינה לאמא, כשעל השולחן שבסלון מפה אדומה ומשובצת - כמו זו שמופיעה בכריכת הספר
ממתינה לחבק אותה ולהתנצל על שאינני מתמסרת לעצב ולעיתים לא יודעת כיצד להתמודד עימו
לעיתים אני בורחת מהעצב עד שהבטן מתפוצצת
כי אני מאמינה במה שאמא חינכה אותי, מאמינה בלהעריך את רגעי ההווה הפשוטים ביותר
תמיד לשמוח בחלקי ולמצוא את השמחה במה שיש
לכן דסי
אני מעריצה אותך על הכוח הנפשי שלך, על האתר שהקמת, על החיוך המדהים שלך והמלא שמחת חיים
גם אני מחייכת לא פעם בשבילה, בשביל סבתא שלי שרואה הכל ונמצאת איתי, בנשמתי, שומרת ומגנה עליי מלמעלה
אני מחבקת אותך ומאחלת לך ימים יפים
יוסי הוא חלק בילתי נפרד מימך, מילדייך, מנכדייך וממי שאת
ואת נפלאה דסי
את אישה מפרגנת ותומכת
וגאה
וזה הדבר הכי חשוב שסבתא שלי ואמא שלי לימדו אותי להיות: גאה. להיות גאה בצניעות ובאמת פנימית
שאין חזקה מימנה
תודה לך על הכותל שנתת לי הערב ואני מתנצלת אם וכאשר הכבדתי
מימני
בחום
טל
klarital@bezeqint.net
tutit729@gmail.com
|
|
|
|
|
שם:
עופר
|
דוא"ל:
|
25/11/2010 11:09:17
|
|
כשהיינו ילדים קטנים שיחקנו תופסת ומחבואים ולא חלמנו שפעם כל זה יגמר
כשהיינו קצת יותר גדולים וירדנו בואדי אל המעיין לא דמיינו שפעם כל זה יגמר
כשגדלנו קצת תחת שמים כחולים על חוף הים בסיני לא חשבנו שפעם כל זה יגמר
כשעוד היה לנו שיער עד הכתפיים רוקדים ביער לא חלמנו שפעם כל זה יגמר
כשעוד היינו ילדים הבאנו ילדים ומרוב אושר לא דמ...יינו שפעם כל זה יגמר
כשנלחמת בגבורה ניסינו לתת לך כל מה שיכולנו אבל לא חשבנו שפעם כל זה יגמר
כשבסוף הלכת והכל נגמר נשארנו רק עם הזכרונות ועם הגעגוע שלעולם לא יגמר
|
|
|
|
|
שם:
אמא
|
דוא"ל:
|
17/09/2010 11:07:46
|
|
יוסי היום זה יום כיפור חזרתי כרגע מחלקת אלוהים הקטנה שלך ושוב אני מבקשת את סליחתך שלא הצלחתי למלא את שבועת אם לבנה לשמורנעליך מכל רע ופגע, האמן ניסיתי בכל כוחותיי,שלא פסקו לרגע אך יד אלוהים היתה חזקה ממני סלח לי אהובי היקר אתה לי היחיד בעולם נשיקות וחיבוקים אמא שלך שכל כך כואבת וכל כך מצטערת וכל כך אתה חסר לה. אני מדברת איתך יום ולילה, ממוש שלי
|
|
|
|
|
שם:
לאה
|
דוא"ל:
leatime@gmail.com
|
26/08/2010 13:01:53
|
|
שלום לכם בני משפחה וחברים!
אני אדם זר שנקלע לאתר במקרה התרשמתי עמוקות מתוכן המכתבים
רק אדם מלא כרימון יכול היה לאסוף כוחות לכתיבת הדברים.
תתנחמו בזיכרונות ואשרי האדם שלו משפחה וחברים אוהבים כמוכם.
|
|
|
|
|
שם:
דנה
|
דוא"ל:
|
08/08/2010 01:47:52
|
|
שוב זה מגיע, צף מחדש
זיכרון עמוק, כואב לי עכשיו
אני רוצה שתחזור, לתת לך יד
אני רוצה לחבק, קרוב וחזק
|
|
|
|
|
שם:
אייל
|
דוא"ל:
|
08/05/2010 11:42:32
|
|
אחי הגדול והיקר . היום זה היום הולדת 38 תאריך כול כך שמח אם סוף כול כך עצוב אני חוגג לך אפילו אם זה לבד ולא הגיוני לא יאומן כמה שהזמן לא מרפה ולא מקטין את הגעגוע והאהבה אלה רק גובר אדם שלא נימצא איתי כבר 1511 ימים. 4 שנים וקצת וכול כך איתי החוסר הזה לא ניתפס בהיגיון איך היית תמיד האדם היקר לי בעולם וכך זה גם היום .זה לא נירגע ולא עוזב ולעולם האהבה והערצה הזו לא תשתנה לא כול יום אני כותב לך אבל כול יום אני מדבר איתך כול כך איתי אתה האהבה שלי אח שלי הגדול והחבר הכי טוב שלי .ואם כול העצב הבלתי ניתפס הזה שאני כותב לך עכשיו מכתב יום הולדת במקום לקפוץ אליך ולנשק אותך ולחגוג יחד .ויש גם סיבה אחת לשמוח הי ישנה בחדר לידי איפה שישנו כול כך הרבה יחד וזה ליאב הבן המדהים והמושלם שלך שבשבילי זה אח קטן ילד מדהים שאני כול כך גאה שיש לי את הזכות להיות איתו . הוא שלך וזה אומר הכול מה הוא בשבילי .שבוע שעבר בילינו יחד בל"ג בעומר נזכרתי איך היית לוקח אותי איתך והיה לי כול כך הכבוד להחזיר לבן שלך קצת מרגעים של יחד אחי היקר אהוב שלי חבר שלי אני אוהב אותך עד אין סוף ולא נולדו המילים שיכולות לתאר
|
|
|
|
|
שם:
שולה ואברהם גלמן
|
דוא"ל:
|
17/03/2010 21:43:30
|
|
1460 ימים ולילות של עצב. היום ביום הזיכרון באים שוב המשפחה החברים וכל מי שזכה להכיר אותך ומתיחדים עם כל מה שמזכיר אותך בן יקר. ואכן זה כך, להכיר אותך היתה זכות, כי משמיים מלאך היית לכולם. רק טוב ואהבה חילקת עלי אדמות לכולם, והשמיים לא ברכו אותך. אולי כי מלאכים מקומם בגן עדן ולא כאן בינינו. יש האומרים כי הזמן מכהה אט אט את הכאב, לא לנו. הזמן עצר מלכת ביום בו נאלצנו להיפרד ממך. "החיים ממשיכים" אומרים, אך לא לנו שכל כך אהבנו את אשר הייית עבורנו ועבור כל היקום שלנו. שוב נדליק נר לזכרך, נניח אבן קטנה על מצבתך, נזיל דמעות של עצב והלב יזעק לשמיים. תשובות כבר לא נקבל בחיים שלנו. את החסר כבר לא נוכל למלא. נמשיך להתגעגע ולבכות. לעולם תישאר איתנו מלאך יפה תכול עיניים. חיוך לא ימוש מלבנו.
|
|
|
|
|
שם:
אמא
|
דוא"ל:
|
17/03/2010 21:38:03
|
|
יוסי עזב אותי-המציאות שלי שונתה ללא הכר. החיים אינם עוד מה שהיו. יכול להיות שהגורל שלי כורך שמחה ועצב יחדיו - בו זמנית. אני לא יכולה אחרת - אפילו אם ארצה מאוד מאוד. בסיפור שלנו, שלך ושלי-יוסי-אין סיכוי ש"הזמן יעשה את שלו" והחיים ימשיכו בנתיבם. לא ולא!! אין שום סיכוי שכזה. נפש של בן ואמא לעולם לא נפרדת גם לא במוות, דבר לא יפריד בניהם. בתוך חיי אתה חיי, בתוך חיי אתה נושם, בתוך חיי אתה משוחח, בתוך חיי אתה שומע, בתוך חיי אתה צוחק, בתוך חיי אתה מתרגש, וכמו ברגעים המשותפים הרבים אותם חווינו בחיינו יחד ועם כזו אהבה חזקה והבנה הדדית שרק בנינו היתה, אוי כמה אני מתגעגעת אין דברים כאלה יוסי שלי, אין רגעים כאלה, אתה כ"כ חסר שנגמרו לי המילים והכח. אוהבת אותך בן יקר שלי אמא שלך.
|
|
|
|
|
שם:
נילי מרגלית
|
דוא"ל:
|
31/10/2009 12:59:10
|
|
יוסי יקר ! חבל מאד שלא היספקתי להכיר אותך יותר, המעט שהיכרתי אותך היצטיירת בעיני כבן אדם מדהים. אני זוכרת את טוב ליבך את החום שהיקרנת, תמיד היית שמח מלא אופטימיות וחבר אמיתי לעופר חתני ולטל בתי. בזכות כל אלה שבית את ליבי. תמיד נזכור אותך ונישמתך תהיה צרורה בצרור החיים.
|
|
|
|
|
שם:
ענבר גלמן
|
דוא"ל:
|
31/10/2009 12:27:56
|
|
יוסי, מתגעגעת אליך כל הזמן אוהבת אותך בכל האהבה אני מבטיחה שאני אשחק עם הילדים שלך ליאב ושיר.
|
|
|
|
|
שם:
אייל
|
דוא"ל:
|
20/10/2009 05:25:01
|
|
אהוב ליבי אחי הגדול והיקר כול כך הרבה זמן לא ניכנסתי לאתר כול כך קשה לי לשתפ אחרים בכאבי האין סופי הזה 24 שעות ביממה הלב הראש וכול הגופ אצלך זה לא יהומן כמה אפשר לאהוב אהבה כולכך טהורה חזקה ואין סופית אהבה כול כך עצובה וכל כך כואבת געגוע תמידי שרק גובר בכול מקום שאני נימצא אתה איתי וזה כזה כייף ואני מרגיש כול כך חזק כשאנחנו יחד כול דבר שאני עושה אני חושב איך אתה אהיתה פועל ולשם אני הולך אתה המצפן והיד המכונת שלי אני אוהב ומעריץ אותך אח יקר שלי וכול כך מיתגעגע שבא לי ליצעוק הכי חזק שיש אבל אני לא מוצי מילה רק לוחש לך כי אתה שומע אותי תמיד אני כול כך רוצה להראות לך תמונות שלי וזה תמיד עצוב לי שאני לא יכול אבל אחרי דקה זה עובר לי כי הרי אהיתה שם איתי ואתה רואה תמקור אחי הגדול והחר הכי טוב שלי לילה טוב ושוב אני אוהב אותך אחי
|
|
|
|
|
שם:
אמא
|
דוא"ל:
|
15/10/2009 00:23:02
|
|
היום זה ה-15.10.09 יום עם המון משמעות ועצב, היום זה יום הנשואים שלך ושל קרן 11 שנה שחלפו להם ככה, איך אפשר לפרש? אני זוכרת איך חגגתם את יום נשואיכם האחרון שלכם ביערות הכרמל בכזאת הנאה בכזה כף, ומה היום? איזה גורל עצוב נגזר עליכם למה? למה רק נשאר זכרון מתוק ולא מציאות מתמשכת? ומאז ועד היום עברתם דרך ארוכה ואכזרית, דרך פשוט של שברון לב, דרך של מועקה, דרך שהיתה צריכה להיות אחרת, אולי הייתם בוחרים לבלות היום בצימר בגליל, או ברכיבה על סוסים, או עם שיר וליאב סתם במקום שקט או בכל אפשרות אחרת, למה זה נלקח מכם? כל כך הרבה למה יש לי לשאול רק אין לי מי שיתן לי פתרונות. דבר אחד ברור שזו החמצה ובכיה לדורות לכולנו.אז מה יוסי שלי שוב אבוא היום לחלקת אלוהים הקטנה שלך ואשים פרח על קברך? שוב אדליק נר לנשמתך? שוב אזיל דמעה? שוב אושיט ידיים גבוהה גבוהה לשמיים כמה שאפשר ואחוש כאילו שאני נוגעת בך כי אני רוצה רק חיבוק אחד ועוד אחד רק להרגיש אותך קצת כמו שתמיד אהבנו ואז אני פתאום מנערת את ראשי ורואה שזו אשליה, למה יוסי ? למה? אתה כל כך חסר לי נשמה שזה כואב לי בעצמות שזה כואב לי בכל הגוף שזה לא מרפה, אבל שאני רואה את משפחתך המקסימה זה מחזק ומחייך ועושה טוב בלב שמור לי על כולם נשמה טהורה אוהבת אותך בן יקר שלי אתה כל עולמי ואני גאה בך ובמשפחתך המדהימה והכאב שלי שאתה לא איתם ואני מחבקת אותם חזק במקומך וזה משאיר לי חור ענק בלב שלעולם לא יסגר. נשיקות בן אהוב שלי הלוואי ויכולתי לכתוב לך מכתב אחר ולחגוג איתך ועם קרן יום נשואים שמח ואמיתי אך לצערי הרב זה מה שיש, ועם הכאב הזה אני מתמודדת יום יום שעה שעה בן יקר שלי.
|
|
|
|
|
שם:
עופר
|
דוא"ל:
|
08/10/2009 15:13:43
|
|
אתמול הייתי בן 38. יום הולדת שמח. כולם התקשרו בזה אחר זה לברך להגיד מזל טוב לשלוח חיבוקים ונשיקות. אפילו קיבלתי אס.אמ.אס ממכסיקו. ואני הודיתי לכולם ושמחתי בשמחתי ובשמחתם. אבל האמת שרק את קולך רציתי לשמוע והייתה לי אתמול הכי חסר בעולם. מתגעגע אליך אח יקר, גיבור שלי.
|
|
|
|
|
שם:
אריה גולד
|
דוא"ל:
gold_ar@zahav.net.il
|
17/09/2009 15:25:23
|
|
היום ה17/09/09 ערב לפני ראש השנה , חלמתי עליך חבר יקר, בחלום חיבקת אותי נתת לי נשיקה על הלחיים ואמרת שהכל בסדר, מדהים עד כמה שהחלום היה מוחשי ,אוהב אותך ומאמין לך שהכל בסדר. שנה טובה לך למעלה במרומים.
|
|
|
|
|
שם:
עופר
|
דוא"ל:
|
08/05/2009 13:20:28
|
|
יום הולדת שמח מלאך לבן וטהור שלי. אני באמת מקווה ששם למעלה זה יום שמח בשבילך. כאן אצלנו יום ההולדת שלך הפך ליום הכי עצוב בשנה. פעם היינו חוגגים עד השעות הקטנות של הלילה, הלילה נזיל דמעות של געגוע. מה בכלל מאחלים ליום ההולדת של מי שכל כך אהבנו ואיננו. שיום יבוא ושוב נפגש?! אוהב אותך לנצח אח יקר.
|
|
|
|
|
שם:
אמא
|
דוא"ל:
|
08/05/2009 12:03:29
|
|
יוסי יקירי ליום הולדתך ה-37 מזה שלוש שנים יוסי שאני בוכה בשבילך על מה שהחמצת ועוד תחמיץ, וגם מודה אני בוכה על מה שהחמצתי אני, על כל בקר שאני קמה בלי שיר בלב, על כל יום שעובר בלי לראות על צג הטלפון את המספר שלך, בלי להרגיש את החיבוק החזק שלך, בלי לחוש את הנשיקה המתוקה שמרטיטה את גופי, על כל פרח שאני שמה אצלך ליד האבן הקרה, והרשימה עוד ארוכה שגם מחברת עבה לא תספיק לה. וזה השבר הגדול שהותרת אחריך, החמצת הביחד, המכלול השלם,החלום הגדול האושר המושלם. אז נכון יוסי, שעוד נכונו לנו רגעים מאושרים ואנחנו, כמו שאתה יודע נדע מה לעשות איתם. אבל, את האושר הגדול שבלחגוג לך יום הולדת 37, את זה לקחו מאיתנו. וכל שנותר לי לדמיין זה את מסיבת יום ההולדת שמכינים לך שם למעלה. הלילה השמים יהיו בהירים, ורק כוכב אחד גדול יאיר, הלילה תהיה מסיבה בשמיים-יחגגו לך יום הולדת. ואני שומעת אותך מבהיר להם, שיום הולדת 37 לא חוגגים כל יום, שיום הולדת 37 זה משהו מיוחד וכולם מוזמנים להשתתף. ואני בדמיוני הפרוע רואה אותך נכנס לבוש לבן, זורח עם החיוך הנצחי שלך, והעיניים הכחולות המדהימות והמבריקות שלך, ומקווה שרסיסים מהאור הזה שאתה מקרין יגיעו גם אלינו. ואנחנו כאן למטה, החיים לימדו אותנו, שיום הולדת זה לא רק מסיבה, המציאות הכואבת והאכזרית לימדה אותנו, שיום הולדת הוא יום זיכרון למי שעבורו הזמן עצר מלכת, למי שנשאר צעיר לנצח. שביום הזה אנחנו כבר לא יכולים לשיר "שתזכה לשנה הבאה", שנרות כבר אי אפשר להדליק על העוגה, ופרחים אפשר לשים רק על קברך ומתנה? מה כבר אפשר להביא לך? אנחנו בחרנו, יוסי, להביא לך ביום הזה את מלוא אהבתנו, לעשות הכול לטעמך ובדמותך, ולקוות שאתה שם למעלה רואה, מרגיש ואוהב. כשאני חושבת על ההחמצה, צר לי עליך בן יקר שלי, צר לי שהחמצת את אהבת חייך, את משפחתך המדהימה קרן ליאב ושיר שאני יודעת שזו היתה התגשמות חלומותיך. שמור על כולנו בן יקר שלי, כולנו אוהבים אותך וחסרונך לעולם לא יעזוב אותנו. חיבוקים חזקים ונשיקות שלך תמיד אמא
|
|
|
|
|
שם:
אסי
|
דוא"ל:
|
08/05/2009 06:51:56
|
|
אח אהוב היום יום הולדתך , ואתה לא פה איתנו הלב נקרע .והרי ביום הולדת שלך אנחנו אמורים לצאת ולבלות ולישתות ולעשות שמח.. אבל אתה לא פה . 7 חודשיים חיכית לי זה מה שהפריד בנינו 7 חודשיים , ואז אני נולדתי ומאז לא נפרדנו 34 שנים ביחד הכל ביחד .
ואכשו אני מחכה לך לא 7 חודשיים יותר משלוש שניים ואין אין יוסי , אין אתה חסר לנו בשמחות ובעצב אתה חסר לי בשיחות של שעות על גבי שעות . אוהב אותך ומתגעגע אליך גיבור שלי .
|
|
|
|
|
שם:
שירלי
|
דוא"ל:
|
28/04/2009 10:55:08
|
|
הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן.
נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה
הנעורים שבאו פתע אל סופם.
יום הזיכרון הפרטי והנצחי שלנו
|
|
|
|
|
שם:
עופר
|
דוא"ל:
|
17/04/2009 10:37:24
|
|
1125 ימים ואני עוד לא מאמין שאתה איננו. רוצה לדבר איתך. רוצה לשתף אותך. רוצה לצחוק, רוצה לחבק, רוצה לגדול, לאכול, לשתות, לעשן, לנגן, לרכב, למנגל, לבלבל, להתבלבל... איפה אתה אחי האהוב, איפה אתה...
|
|
|
|
|
שם:
עופר
|
דוא"ל:
|
03/04/2009 09:35:00
|
|
הנה שוב מגיע חג. פסח, חג של משפחה, ארוחות, טיולים, חופש בקיצור כל מה שהכי אהבת בעולם. פעם לפני כמה שנים היה לנו מנהג קבוע, בכל פסח היינו נפגשים ביערות מנשה. מקימים אוהלים מדליקים מדורה מזמינים את כל מי שאנחנו מכירים. איזה חגיגות היינו עושים שם. אני זוכר פסח אחד היינו אולי 50 אנשים ביער במשך 4 ימים ולילות. איזה חגיגות. שם במקומות האלה בזמנים הללו, שם פרחנו באמת. הזכרונות הכי טובים של הימים הכי יפים תמיד עולים וצפים בחגים. לזכור אותך ולמות מכאב. אתה הכי חסר בעולם.
|
|
|
|
|
שם:
דנה
|
דוא"ל:
|
18/03/2009 02:28:56
|
|
יוסי איש יקר, 3 שנים עברו, ימים של כאב, חודשים של געגועים עצומים, 3 שנים של חיפוש אחרייך..
אני חושבת עלייך, זוכרת אותך תמיד, אוהבת בכל ליבי, שם אתה נמצא בכל רגע ורגע- לנצח!
זה שיר שאני מאוד אוהבת, אני שומעת אותו ומתחברת אלייך כל פעם מחדש:
אם תרצה אותי אני כאן,
זוכר אותך היטב,
זוכר עד שכואב,
יותר מידי.
אם תרצה אותי אני בא,
חושב עלייך הרבה,
חושב עד שבוכה,
נשבר.
מי לקח אותך גבוה,
מי השאיר אותי לבד
אם הייתי רק בטוח,
כשאמות אפגוש אותך.
ציפורים עפות ברוח,
להן תמיד יש קן לחזור,
ואני תמיד אשיר לך
הלו שירי לך קרן אור.
ואני עכשיו יודע,
שיש מלאך אחד,
ששם לו במיוחד לשמור עליי,
ובחוץ כבר ערב חג בא,
אמרו "מה שתרצה"
רציתי רק לראות,אותך.
מי לקח אותך גבוה,
מי השאיר אותי לבד
אם הייתי רק בטוח,
כשאמות אפגוש אותך,
ציפורים עפות ברוח,
להן תמיד יש קן לחזור,
ואני תמיד אשיר לך
הלו שירי לך קרן אור.
|
|
|
|
|
שם:
שירלי
|
דוא"ל:
|
17/03/2009 21:15:58
|
|
יש שירים שכתבו אותם מזמן אבל אתה שר אותם ראשון:
"חופים הם לפעמים געגועים לנחל,
ראיתי פעם חוף שנחל עזבו עם לב שבור של חול ואבן
והאדם, והאדם הוא לפעמים גם כן יכול
להישאר נטוש ובלי כוחות,
ממש כמו חוף.
גם הצדפים כמו חופים, כמו הרוח
גם הצדפים הם לפעמים געגועים
לבית שתמיד אהבנו אשר היה
ורק הים שר לבדו שם את שיריו
כך בין צדפי ליבו של האדם שרים לו נעוריו"
|
|
|
|
|
שם:
שולה
|
דוא"ל:
sgelman
|
02/03/2009 09:33:34
|
|
יוסי בן יקר שלנו, היום יום הולדתי, יום חג, כבר שנים שאין זה יום חג אצלנו כי אתה חסר לנו ואת החוסר הזה ממלא העצב והתוגה, מחפשים נחמות קטנות אבל אין. אין נחמות. השנה ביום זה יש אור בזכות האיחוד מחדש עם שיר וליאב היקרים שלנו שכל כל התגעגענו אליהם, שוב הצחוקים ודמעות האושר בבית ההורים ומאמינים שבקרוב נזכה כל המשפחה לראות ולחבק אותם. להכיר להם מחדש את כל הנכדים ולתת להם את ההרגשה של משפחה חמה ואוהבת. ליום הזה ייחלנו ימים חודשים ושנים וסוף סוף זה התגשם. זו המתנה היקרה ביותר שקיבלתי ליום ההולדת שלי. איחוד של משפחה .אין לתארו במילים אין יקר ממנו בעולם ואסור שילקח לאף אחד בחיים האלה
|
|
|
|
|
שם:
אמא
|
דוא"ל:
|
19/02/2009 00:08:05
|
|
לכולם יש פעם במשנה ימים נוראים, אצלי יוסי כל יום בשנה זה ימים נוראים, כל יום יותר קשה, כל יום יותר כבד,כל יום הגעגוע יותר מתעצם וכל יום אני מנסה מחדש לראות איך אתה נראב, לחשוב מה עובר עליך ומה אתה עושה, האם טוב לך אורע? אני יודעת שאתה מתגעגע וחושב עלינו בלי סוף אבל בבסיכומו של יום אני לבד..... והכאב לא נגמר ואני מסתכלת סביב והעולם כמינהגו נוהג, כולם מחייכים, כולם שמחים מחכים להפתעות לשמחות למשפחות שלהם, ואני נותרתי בודדה מפורקת עצובה וכואבת ומתמודדת כל יום מחדש מעלות השחא ועד שקיעת החמה ומחכה ל-12.00 בלילה לעלות למיטה לישון לשקוע לא להרגיש את הכאב והצער ולוא לראות אף אחד פשוט כלום ולכן לא בדיוק יש לי למה להתעורר בבוקר. ומסביבי לא בדיוק מבינים למה, למה אין לי למה לקום בבקר. יוסי מאז לכתך חיי השתנו ללא הכר החסר שלך הוציא ממני כל חשק לכל דבר, הוציא ממני את כל טעם החיים הכל נעשה נטול משמעות, לקחו לי את כל הכח הביטחון האנרגיה את כל האהבה והטוב שהיה טמון בי עמוק עמוק, נכון שיש לי את תמי ואייל ואבא המדהימים אבל כלום לא יעזור אני מחפשת אותך יוסי כל יום מחדש ומדמיינת שאני רואה אותך יפה התואר שלי, הגבר שלי, החזק שומעת אותך ומחייכת אליך ומדמיינת וחולמת שזה אמיתי אומרים שחלומות מצגשמים אמן ואמן בן יקר שלי אני מחכה שהחלום יתגשם ואז גם חיי יחזרו. אוהבת אותךלעד.
ט
|
|
|
|
|
שם:
עופר
|
דוא"ל:
|
25/01/2009 17:05:16
|
|
שוב אני נשאב לתוך התמונות שלך והמילים שנכתבו עלייך. שוב הלב צונח לתוך תהום שאין לה סוף. שוב עולים הזכרונות המתוקים. שוב המכה שנוחתת בפנים. שוב הדמעה שנעמדת בזוית העין. שוב הריח המוכר שלך שמדגדג בקצה האף ונעלם. שוב הריק הזה שממלא את הבטן. שוב החור השחור. כל כך מתגעגע אלייך אחי הקטן. כל כך גדול היית ואתה כל כך חסר. אוהב, אוהב, אוהב, אוהב, אוהב וכואב.
|
|
|
|
|
שם:
אסי
|
דוא"ל:
|
18/01/2009 21:27:50
|
|
אח יקר היום שמעתי שיר שכל כך אהבת ושרנו ביחד והיום המלים ...פשוט חונקות
מילים: אהוד מנור
לחן: מאיר בנאי
מול הפחד, מול כאב
כשהרוע מתקרב.
מול הכח האלים,
נגמרות לי המילים.
כשדרכי כבר, חסומה
ובנפש מהומה.
כשפושטים בי הצללים,
נגמרות לי המילים.
שר
אל שמיים אפורים,
אל פתחי הרחמים,
לא מוצא את המילים.
שר
הניגון שבי זורם,
הוא עוטף,הוא מרחם
ואני בו מתנחם.
כשנשארתי לבדי,
בך רציתי, לידי.
אך פנייך מתנכרים,
נגמרות לי המילים.
אוהב אותך אח גיבור ומתגעגע לנצח
|
|
|
|
|
שם:
טלי
|
דוא"ל:
|
25/12/2008 09:53:16
|
|
יום הולדת שמח ליאב!!!
הנה עוד יום הולדת הגיע ואנחנו לא יכולים לחגוג לך בשמחה ואהבה כמו שאנו חוגגים לכל הילדים. אנחנו חושבים עליך היום ועצובים שלא תקבל מאיתנו חיבוקים, נשיקות, איחולים ומתנות.
אבל העצב הוא יותר גדול גדול ועמוק...המרחק, הפרידה וחוסר היכולת שלנו לשבת איתך ועם שיר ולהסביר למה אתם לא מכירים אותנו, את האחים של אבא שלכם, את בני הדודים שלכם...אפילו את הסבים והסבתות שלכם אתם כבר לא מכירים...ואפילו אתם לא יודעים כמה מנסים לעשות הכל כדי לראות אתכם...אולי יום אחד תדעו...אולי יום אחד תבינו...
אבל זה יום הולדת וחייבים לשמוח ובאמת שכל שאאחל לך זה שתהיה מאושר, כי החיים לא הקלו עימך ואנו לא יכולים כרגע אפילו לנסות ולשמח אותך...
דע שאנו חושבים עליכם, בכל חג ויום הולדת קונים לכם מתנות ורושמים לכם ברכות..יום אחד הם גם יגיעו אליכם..
|
|
|
|
|
שם:
דנה
|
דוא"ל:
|
25/12/2008 04:06:27
|
|
יוסי יקירי, הרבה זמן לא כתבתי לך, זה לא בגלל שלא היה לי מה להגיד, הרי תמיד היה לנו על מה לדבר. זה גם לא בגלל שלא היה לי זמן כי בכל יום אני חושבת עלייך, מציפה את ליבי ברגשות כעס על מה שקרה, בגעגועים שלא מרפים ובסירוב להאמין שזו המציאות- החיים בלעדייך.
השעה 4 לפנות בוקר, אני לא נרדמת והרגשתי צורך חזק לכתוב לך דווקא עכשיו, אולי בגלל שאנחנו מתקרבים ליום שנפרדת מכולם, הזמן רץ,עוד מעט 3 שנים, הרבה דברים קרו מאז וזה רק מוכיח כמה אתה חסר, כמה מקומך פה איתנו, בחיים של כולנו. אני קוראת כל הזמן את מה שכותבים לך פה באתר, אי אפשר להפסיק ולו לרגע אחד לעקוב אחרי כל מילה ומילה שנכתבת ובסיום אני מנגבת את הדמעות כי אין לי את היכולת לעצור אותן, בקושי רב מנסה לחזור לאיזו שגרה שהייתי בה לפני כן וזה קשה. זה קשה לתפקד כאילו הכל נשאר במקומו, כאילו ישנה איזו שהיא השלמה עם חסרונך. יוסי זה בלתי אפשרי, הזמן לא מרפא דבר אלא מחריף, הכאב רק יותר חד ועמוק, זה בלתי נשכח, זה אותו כאב כמו באותו יום, זו אותה עצבות חסרת אונים לעמוד מול מציאות אכזרית וכואבת בלי מילים, בלי כלים ובלי אפשרות להתמודד עימה, כואב להמשיך הלאה כי כלום לא אותו דבר בלעדייך.
יש לי מזכרת אחרונה ממך, את העגילים שאני עונדת, שבוע לפני שנפרדנו דאגת שאייל יקנה לי אותם כמתנה ממך, זו לא הייתה אמורה להיות מתנת פרידה. תמיד רצית לתת ולשמח את כולם, להגיד את המילה הנכונה כשצריך, הערצתי אותך, הערכתי אותך וכך זה יישאר.
יוסי אני מלאת געגועים אינסופיים אלייך, אני שולחת לך אינספור נשיקות ומחבקת אותך קרוב ללב.
תשגיח על כולם, על כל המשפחה החמה והאוהבת שלך.
משפחת יתח היקרה, לכם אני שולחת אלפי חיבוקים חמים, אלי, דסי, תמי, אייל, טל, סבתא רנה, אתם הכי מקסימים בעולם, עבורי תמיד הייתם משפחה קרובה ואוהבת.
אני נושאת תפילה שתרגישו טוב, שתדעו רק נחת ושמחה.
מתגעגעת, שלכם תמיד, דנה.
|
|
|
|
|
|
|